תקן 2279 - התגנדות להחלקה

התקן הישראלי מס' 2279 פורסם לראשונה בחודש אוגוסט 2005 והחל למעשה בגדר המלצה בלבד.
לאחר תקופה ארוכה בה הופעל התקן, נערכו דיונים ארוכים הן בתוך מכון התקנים והן בשילוב קהלים שונים, אשר התקן קשור אליהם ומשפיע על פעולותיהם (קבלנים, סוחרים, נציגי חברות ועוד). בעקבות דיונים אלה, עבר התקן רוויזיה ופורסם כתקן מחייב בחודש ספטמבר 2009.

התקן הישראלי נשען באופן משמעותי על שני תקנים אוסטרליים, שהינם המתקדמים ביותר בעולם:
AS/ NZS 4586 – 2004  וכן AS/ NZS 4663 – 2004.
התקן הישראלי הוסיף פרק שהתייחס לנושא של השימושים הביתיים אשר לקח בחשבון את המאפיינים המיוחדים של השוק הישראלי והרגלי הצריכה של הקהל.

שיטות הבדיקה העיקריות של רמת ההתנגדות להחלקה מבוססת על הנחיות שהוצאו על ידי גופים בגרמניה:
בדיקה של אזורים תעשייתיים  DIN 51130 – על פי הנחיות BGR 181.
בדיקה של אזורים בהם מתהלכים לא נעולים DIN 51097 - על פי הנחיות GUV- I - 8527.

מטרת התקן

התקן הישראלי 2279 עוסק בנושא פוטנציאל ההחלקה על גבי משטחים שונים המיועדים להליכה, במטרה לקבוע את דרגות ההחלקה המינימאליות ("אנטי סליפ") הנדרשות מהמשטחים השונים על פי ייעוד המשטח והאזור בו הוא ממוקם. רמת ההתנגדות להחלקה נובעת ממספר גורמים, אשר אחד מהם הינו משטח ההחלקה עצמו, אך ישנם גורמים נוספים העשויים להשפיע באופן משמעותי על דרגת ההחלקה, כגון: אופן ההליכה (מהיר/איטי; נעליים/רגליים יחפות), מידת הרטיבות של המשטח, שיפועו של המשטח ואופי האזור (פתוח/מקורה).

התקן נועד לסייע למתכנן או ליזם בבחירת הריצוף. עם זאת, ברור מניסוח התקן שהעובדה שמדובר ברמות החלקה מינימאליות מחד ובדרישה להתייחס לתנאים הספציפיים של כל איזור, מאידך, משמעותה שעל המתכנן/ים חלה חובת זהירות המחייבת חשיבה מעמיקה לגבי הצרכים הנדרשים למניעת החלקה מהמשטח, מעבר לדרישה הפורמאלית כפי שהיא מוגדרת בתקן.

 ייתכנו שני אזורים זהים לחלוטין, מבחינה תיאורטית, אך דרגות ההחלקה שיידרשו כדי למנוע החלקה יהיו שונות, עקב תנאים סביבתיים ואחרים ייחודיים לכל משטח.

 

אזורים (משטחי החלקה) שונים

התקן מפרט את רמות ההחלקה המינימאליות הנדרשות ממשטח ההליכה. בין השאר, התקן מבחין ברמות נדרשות באזורים הבאים (רשימה חלקית בלבד):
• בניין מגורים: הכניסה לבניין – הלובי – חדר האשפה
• בית מגורים: סלון – חדר אמבטיה – מרפסת – גינה
• מרכז מסחרי: הכניסה למבנה – האזור המרכזי – חדרי השירותים
• אזורי תעשייה: אבחנה בין האזורים השונים במפעל

 
סוגי החומרים
התקן הישראלי 2279 חל למעשה על כל סוגי הריצופים הקשיחים (למעט עץ), וכולל:
קרמיקה, פורצלן, שיש, אבן, צפחה, טרצו, קלינקר, קוטו, זכוכית, אבנים משתלבות ועוד.

לקביעת פגישה עם מומחה ללא התחייבות