תהליכי הייצור

קיימות מספר שיטות עיקריות לייצור פורצלן. אנו נדון להלן בשתי שיטות בהן דנים התקנים:

כבישה (Dry Pressed Tiles) – מסומנים באות B
שיחול (Extruded Tiles) – מסומנים באות A

אנו נדון בשיטת הייצור בכבישה שהיא השיטה בה נעשה השימוש של הרוב המכריע של האריחים, בעיקר בגלל היבטים כלכליים ובחלקם בגלל היבטים טכניים (שיטת הכבישה מאפשרת ייצור מוצרים ופתרונות שאינם אפשריים או אינם כלכליים בשיטות האחרות), גם נושא התקנים בו נדון בהרחבה, מתייחס בעיקר לשיטת הכבישה (אלא אם יצויין אחרת). תהליך הייצור שתואר בפרק הקודם, ממחיש את הבעייתיות הגדולה בייצור מוצר אשר איננו זהה בהכרח למשנהו בגלל אופי התהליך.

 

הסיבות לכך שהמוצרים אינם בהכרח זהים זה לזה ו/או למוצר המקורי אותו תכנן המפעל לייצר:

  • החומרים העיקריים המשמשים בתעשיית הקרמיקה הינם חומרים טבעיים.
  • החומרים מהם מייצרים את בסיס האריח ("ביסקוויט") הינם תערובת ולא תרכובת, פירוש הדבר התנהגות פוטנציאלית שונה של כל ביסקוויט.
  • הכיסוי של פני האריח (הזיגוג או כל כיסוי אחר) – הינו תערובת ולא תרכובת.
  • תהליך השריפה בתנור- האריחים עוברים תהליך של שריפה (800-1200 מעלות) בתנור. תהליך זה כולל (בנוסף לשריפה עצמה) ייבוש, שינוי כימי, התרחבות והתכווצות לא אחידים ולא נשלטים באופן מלא. תהליך הייצור של מוצר מסוים אורך, בדרך כלל, לפחות יום אחד ולעתים אף יותר. במהלך ייצור של פרטי מסוים, משתנים מספר פרמטרים המשפיעים על הרכב החומרים והשריפה (לרבות: מזג אוויר, לחות) ולפיכך על המראה והתוצאה הסופית של האריח. גם מיקומו של האריח בתנור (צד, אמצע) קובע את איכות השריפה.
לקביעת פגישה עם מומחה ללא התחייבות