עמידות האריח בפני שריטות (Surface Hardness)

פרמטר זה איננו נכלל בתקן הבינ"ל באופן ישיר והוא נשען על סקאלה שנקבעה בשנת 1812 על ידי ה"מינרולוג" האוסטרי פרידריך מוהס (Mohs). לפרמטר זה קשר לנושא רמת השחיקה והוא מבטא את קשיות פני האריח ועמידותו בפני שריטות ונכלל בעבר במדד EN – 101 הקובע את קשיות החומרים על פי מדרג מהנמוך ביותר (1) עד הגבוה ביותר (10).

משמעות המדד: חומר בעל חוזק מסוים יכול לשרוט את החומר השווה לו או נמוך ממנו ברמת Mohs אך איננו יכול לשרוט חומר בעל רמת Mohs גבוה משלו.

 

סולם Mohs

  1. Talk – טאלק
  2. Gypsum - גבס
  3. Calcite - סידן פחמי (קלציט)
  4. Fluorite - פלואוריט (תרכובת פלואור וסידן)
  5. Apatite - מינרל המשמש בייצור חומרים זרחניים
  6. Orthoclase – מינרל מקבוצת פלדספטים
  7. Quartz – קוורץ (סוג מינרל)
  8. Topaz – סוג של אבן יקרה
  9. Corundum – סוג של אבן יקרה
  10. Diamond – יהלום

 

המשמעות לגבי אריחים

נהוג לבחון רמת Mohs של אריחים כפרמטר המצביע על עמידות האריח לשריטות ולפיכך את התאמתו לשימושים שונים.
שימושים מסחריים - נהוג לקבוע שרמת Mohs 6 או 7 הינה הרמה המינימלית המתאימה לשימוש מסחרי. אריחים מסוימים הינם בעלי Mohs 8 דבר המעיד על איכות גבוהה ביותר של החומר ובהתאם השימושים המסחריים של האריח כמעט ואינם מוגבלים. 
מדד Mohs הרצוי מקבל ביטוי בפרק התאמת ריצופים לייעודים שונים.

 

הקשר בין מדד Mohs ובין מדד השחיקה

  • מדד ה Mohs – מודד את עמידות האריח בפני שריטות כתוצאה מלחץ נקודתי
  • מדד השחיקה – מודד את עמידות הגלזורה/ פני האריח לאורך תקופה ארוכה של תנועה
לקביעת פגישה עם מומחה ללא התחייבות