גוון האריח (Shade או Tone)

לאריח המתוכנן לייצור יש מראה וגוון מסוים אותו תכננו היצרנים ("המודל"). בפועל, עקב תהליך השריפה, מתקבלים אריחים בגוונים שאינם בהכרח הגוון המקורי שתוכנן לייצור. בתהליך המיון (לרוב תהליך אנושי), מתקבלים אריחים בעלי גוון שונה הממוינים לגוונים שונים. נניח, לצורך פשטות, שלמפעל יש 5 גוונים אפשריים.

מיון גוון האריחים יכול להיראות כך

גוון   A    B    C    D    E
דוגמה: הגוון המתוכנן על ידי היצרן הינו C.
גוונים A + B בהירים יותר; גוונים D + E כהים יותר; גוונים החורגים מקשת הגוונים שקבע המפעל אינם נכללים בתהליך הסימון ולמעשה אינם מוגדרים כסוג א' או ב' (נמכרים לרוב כחומר באיכות מסחרית או חומר פגום).
הערה: אין אפשרות לדעת מראש אילו גוונים יתקבלו בתהליך הייצור. בדרך כלל, מתקבלים לפחות 2 גוונים. לעיתים כאשר הייצור הינו בהיקף גדול מאוד ייתכן שיתקבלו כל הגוונים האפשריים. להשלכות של עניין זה יש להתייחס לפרק סדרות ייצור

 

 התקן הבינ"ל

התקן הבינ"ל דן בנושא הבדלי גוונים קלים בין האריחים המיוצרים לבין "אריח המטרה" (אריח שיוצר במעבדה ומהווה "אב טיפוס" למוצר).
תקן ISO 10545 – 16  דן בנושא זה: Determination of small color differences  

  נושא זה בעייתי ממספר טעמים

  1. אב הטיפוס נמצא במפעל ולא ניתן להשוות בין אריח שיש מחלוקת לגביו לאריח שבמפעל.
  2. הייצור מאופיין בכך שמתקבלים אריחים בעלי גוונים שונים.  
  3. התקנים כלל אינם דנים בשינויים בין המראה והגוון של אריחים שנעשו על ידי המעצבים מטעמי עיצוב, (Color variations produced for artistic purposes are not covered). 

 הסיבות לבעייתיות הרבה בכל הקשור לנושא הגוונים הינן רבות ומגוונות. ראשית, קיימים אריחים (רבים) המדמים חומרים טבעיים (אבן, שיש, עץ) אשר מיוצרים בתהליך האמור להביא עובדה זו לידי ביטוי (כלומר בתהליך הייצור מתקבלים אריחים השונים במרקמם והן בהדפס שעל פני האריח). סיבה אחרת הינו תהליך השריפה הגורם לקבלת סדרות מגוונות ולעיתים "רחוקות" מהמודל הראשוני. היבט נוסף קשור למידה בה תופסים אנשים שונים את נושא הגוונים. נושא זה פותח פתח לפרשנות, אי הסכמות, תסכול ואף דרישות מצד הלקוחות לפיצוי.

כדי לצמצם את הבעייתיות הנובעת מבעייה מובנית זו, אנו מעלים מספר המלצות הקשורות בתהליך ההזמנה ובתהליך קבלת המוצרים.

לקביעת פגישה עם מומחה ללא התחייבות